לגרמנים יש את ה'שלאף שטונדה', לספרדים את ה'סייאסטה', ובישראל נדיר למצוא ב-2016 עסקים וארגונים שמאפשרים הפסקת צהריים נאותה. חוסר שעות שינה עייפות וסטרס מאפיינים היום את רוב העובדים בכל הדרגים במשק, ואלו משפיעים על התפוקה, היצירתיות וגם על השחיקה של העובד הישראלי. הפרודוקטיביות הנמוכה מיתרגמת גם להכנסות – בארה"ב נאמד הנזק של יצרנות נמוכה בארגונים בכ-63 מיליארד בשנה. האם שנת צהריים לעובדים יכולה לעזור?
מלבד נזקי בריאות כמו השמנה ומחלות לב, מחקרים מצביעים על כך כי חסך מצטבר בשעות שינה ישפיע לרעה על זיכרון, קבלת החלטות, רמת היצירתיות, ואינטראקציות חברתיות – מאפיינים קריטיים עבור העובדים ובייחוד עבור אלו הנמצאים בעמדות בכירות. בסקר של חברת מקינזי, 43 אחוז מתוך 196 עובדים מהדרג הבכיר אמרו שהם לא ישנים מספיק לפחות ארבעה לילות בשבוע. 83 אחוז מהם טענו שהחברות בהן הם עובדים לא ניסו מספיק לקדם את חשיבות השינה, ו-36 אחוזים מהם אמרו שהחברות שלהם לא אפשרו להם לתעדף שנת לילה טובה.
לאחר ארוחת צהריים, רובנו חווים נפילת אנרגיה ורצון גדול לנמנם. שנת צהריים יכולה להגביר את יכולת הלימוד, היא עוזרת לנו להתגבר על מחלות ומשפרת את הביצועים הקוגניטיביים. בנוסף, היא משפרת את הזיכרון שלנו ואת רמת הפרודוקטיביות. ארגונים גדולים כמו גוגל למשל, מציעים חדרי תנומה עבור עובדיהם.
הארגון צריך יותר להקפיד על מנוחת העובד
"בעבר כינו אנשים 'כוח אדם' והיום מכנים אותם 'הון אנושי' כי מבינים שהמרכיב האנושי בתוך הארגון הוא ההון והעוצמה שלו, ובזכותו הארגון יכול להגיע להישגים מאוד גדולים", אומרת איה לחמי, פסיכולוגית ויועצת ארגונית, מנכ"לית "איה לחמי – יועצים", "לכן החברות מתחילות לדאוג לרווחה של העובד, להשקיע בו ולטפח את איכות חייו, כי הוא מבלה זמן רב בעולם העבודה. חלק מהארגונים מאמצים ערכים כמו איזון בית-עבודה-משפחה, מפתחים תכניות בריאות כמו גמילה מעישון, קבוצות ספורט, ודאגה לתזונת העובד, כמו שפע של פירות וירקות שמציעים במקום העבודה. יש ארגונים שיש להם חדרי התרגעות, עם ספות שאפשר לשכב עליהן ולעבוד על המחשב בשקט, או חדרי משחק, כדי לצאת להפסקה ולאוורר את המחשבה. הרבה ארגונים לא מאפשרים צבירה של ימי חופש ומדרבנים לצאת לחופשה".
אחד הדברים שיותר חשוב להקפיד עליהם הוא שנת הלילה של העובד בבית, אך עדיין לא מעט ארגונים ובעיקר סטארטאפים לא מכבדים את הזמן החופשי של העובד. "יש ארגונים שבהם אין גבולות לעבודה, המנהל יכול לשלוח מיילים בחמש לפנות בבוקר או בשבת בבוקר, והעובד נמצא בלחץ שהוא צריך להשיב ולהיות כל הזמן אונליין, כל זה פוגע באיכות השינה של העובד".
איזו תרומה יכולה להיות לשינה בזמן העבודה?
מחוברים ועובדים מסביב לשעון
לדברי לחמי, בישראל התרבות התעסוקתית לא מקדמת מנוחה, אלא להיפך, אנשים עובדים 24/7, עונים לטלפונים ומיילים ומחוברים כל הזמן לעבודה. לפני שמתחילים לחשוב על הקצאת זמן לשנת צהריים יש לא מעט מרכיבים אלמנטריים אחרים שיש לשנות בתרבות העבודה המקומית- כמו לדוגמא לאפשר הפסקת אוכל ראויה, להקצות חדרי אוכל נעימים ולא לתת לעובדים לאכול מול המחשב בזמן שהם עובדים. להקפיד שהעובדים ייקחו חצי שעת הפסקה, לקדם ספורט כחלק משעות העבודה, להקצות חדרים של מנוחה ורגיעה, ולתת לעובד לצאת לחופשה כל שנה. כאשר העובד נמצא מחוץ לעבודה, בערב, בסופי שבוע או בחופשה, לכבד את הזמן החופשי שלו. הצורך להיות אונליין יוצר לחץ מאוד גדול אצל העובד, וצריך לאפשר לו להתנתק בזמן החופשי שלו. "לארגון יש אחריות שלעובדים יהיה טוב, ואין זה אומר רק לתת משכורת ראויה, אלא גם אפשרות לעשות ספורט, לקבל עזרה נפשית, ומקום להירגע, לנוח ולאכול", מוסיפה לחמי.
לאילו מקומות עבודה מתאים לאמץ את הרעיון של שנת צהריים?
לחמי מדגישה שזה יתאים לארגונים שבהם עובדים שעות ארוכות או ארגונים שבהם העובדים צריכים להיות ערים גם בשעות לא שגרתיות כמו נהגים או רופאים וכאשר יש אלמנט של סיכון אם הם עייפים. לעומת זאת, זה לא יתאים לארגונים שיש בהם משמרות קצרות או שיום העבודה הוא יחסית קצר.
לכתבה המקורית: https://www.mako.co.il/finances-magazine/Article-b78c1cee7c39351006.htm
רוצים להשכיב את העובדים שלכם לישון ולא יודעים איך? צרו איתנו קשר ונראה לכם את הדרך >>
