איש זקן חכם השווה פעם את הניסיון שלנו לפנס. "הניסיון הינו פנס, שאינו מאיר, אלא את הדרך שבה כבר עברנו", קבע. כלומר, לא בטוח שנדע ללכת באותה הדרך ולא בטוח שלא נעשה טעויות, אך לפחות יהיה לנו פנס שיאיר לנו את הדרך הפתלתלה.
השאלה שעולה מהחכמה של אותו איש חכם היא, ומה כשאין לנו ניסיון מספיק? האם נוכל להפוך את הניסיון של אנשים אחרים לפנס שיאיר לנו את הדרך? אם כן, איך נוכל לרכז את הניסיון שנצבר לנו עד כה ואת הניסיון של העמיתים שלנו ולהפוך את הדרך למוארת יותר? לתשובה קוראים "למידת עמיתים".
חכמת ההמונים
לכל אחד מאיתנו יש את ארסנל הניסיון שנצבר לו עד כה. אותו ארסנל שנובע מהתנסויות שעברנו, התפקידים שעשינו והתפיסה הניהולית שלנו. יש לנו הרבה יותר ניסיון, תובנות חוכמת חיים ודרכים נוספות להתמודדות כשאנחנו ביחד וכשאנחנו לומדים ומתייעצים בקולגות שלנו.
חלקינו עושים זאת גם ככה, על הדרך, בשיחת מסדרון או בהתייעצות יזומה. אבל למידת עמיתים ניתן לעשות גם במפגשי למידה ייעודיים, כמו זה שערכנו במשרדנו, אך לאחרונה, למנהלות משאבי אנוש בחברות סטארט אפ.
באותו המפגש, עיקר הלמידה הוקדשה ללמידת עמיתים, מתוך התפיסה ששיתוף בחוויות אישיות וניתוח מקרים תורם להפליא להפריה הדדית, צמיחה והתפתחות אישית. כל אחד מביא לחדר פרספקטיבה ייחודית, שנובעת מהניסיון, ההתנסות והסגנון שלו, כשביחד נוצר בסיס נפלא ללמידה.
המתודולוגיה של למידת עמיתים היא פשוטה ומובנית כך שניתן ליישם אותה בקלות בכל קבוצה בה יש שיתוף, אמון ורצון ללמוד. אז איך עושים את זה?
שלב ראשון – שתפו סוגיות בוערות
בשלב הראשון ורצוי מבעוד מועד, כל משתתף חושב על סוגיה שמעסיקה אותו ויש לו לבטים לגביה. מדובר בסוגיה הקשורה להיבטים מקצועיים או אישיים בתפקיד שאותה הוא היה שמח לשתף במליאה. כדי למקד את המפגש, המנחה יכול להגדיר מראש נושא ספציפי בו יעסקו הסוגיות.
שלב שני – בחרו סוגיה נבחרת
בשלב השני כל משתתף מעלה את הסוגיה בקצרה כך שכולן מוצגות באופן כללי בלבד רק לשם קבלת תמונה ראשונית. לאחר השיתוף, הקבוצה בוחרת סוגיה אחת ספציפית בה תתרכז במפגש הנוכחי. כעת, ניתן לבחון את הסוגיה הנבחרת יותר לעומק. זה מצריך מהאדם המשתף חשיפה גבוהה ועמוקה יותר של הסוגיה וגם של עצמו, אך אין ספק שהוא גם מרוויח מכך יותר תובנות שיתרמו לו לבסוף כאיש מקצוע.
שלב שלישי – שאלו שאלות ללא ייעוץ כלל
בשלב השלישי בעל הסוגיה מפרט על אותה הסוגיה יותר ושאר חברי הקבוצה יכולים לשאול שאלות הבהרה כדי לקבל יותר אינפורמציה על המקרה. בשלב הזה עדיין לא נותנים פתרונות וייעוץ אלא ממתינים בסבלנות.
שלב רביעי – הבינו את המניעים ושמשו מראה
בשלב הרביעי כשהסוגיה ברורה, נרצה להבין את המניעים של המשתף ואת הפרספקטיבה שלו למקרה. מדוע פעל כפי שפעל? למה קיבל את התגובה שקיבל? מה חשב שיקרה כשעשה כך? מה עוד חשב לעשות?
בתוך כך, חברי הקבוצה יכולים להעלות השערות לגבי אופן ההסתכלות שלהם על הסוגיה. למשל, השערות לגבי המניעים הגלויים והסמויים של המשתף על אופן בו בחר לנהל את הסיטואציה, השערות לגבי מקור הקושי של המשתף וכדומה.
המטרה היא לשמש מראה למשתף, גם לאופן הניהול שלו וגם לארגון בו הוא נמצא. הרעיון הוא שלפעמים אנחנו פועלים בדרך מסוימת שאנחנו מכירים וחושבים שאנחנו יודעים כיצד היא מתפרשת אצל אחרים. לאחר השיקוף אנחנו עלולים לגלות שזה קצת שונה ממה שחשבנו, ולגלות פרשנות שונה לדברים.
שלב חמישי – המשתף מגיב על הדברים
בשלב זה המשתף מגיב על הדברים שעלו, מסביר עם אילו השערות הוא מזדהה ומתחבר ועם אילו פחות.
שלב שישי – הסובבים מעלים חוויות רלוונטיות
בשלב הזה חברי הקבוצה מעלים חוויות רלוונטיות מתוך ההתנסות האישית שלהם. המטרה היא לא לתת טיפים או פתרון אלא לשתף מהניסיון האישי. המשתף מגיב ואומר האם הדיון פתח לו כיווני מחשבה חדשים ומה הוא עומד ליישם.
בשלב הסופי, חברי הקבוצה משתפים מה הם לקחו מהדיון וכיצד הוא תרם להם. לרוב נגלה שגם אלו שלא שיתפו בסוגיה נתרמו מהדיון והגדילו את ארסנל הכלים הפרטי שלהם.
חשוב לזכור שההצלחה של למידת העמיתים תלויה בשיתוף, חשיפה ואמון שנותנים המשתתפים זה בזה. כמו כן, יש לבחור מנחה מיומן שיידע למקד את הקבוצה, לעבד את התכנים שעולים, להציף מסרים ולחבר את התובנות לגוף ידע קיים.
אם אתם זקוקים לעזרה בהתנעת המהלך, פנו אלינו ונשמח לעזור.
מעוניינות להשתתף בלמידת עמיתים שלנו? צרו עימנו קשר
