התחרות על עובדים היא כבר מזמן לא בעיה נקודתית, אלא מצוקה שהפכה לנחלת הכלל. גורמים כמו עלייה מטורפת בשכר (10% לפחות בשנת 2021 בלבד), שמעכבת המשך גיוס וצמיחה של חברות בישראל, לצד תנודתיות גדולה של עובדים בין חברות הביאו להיווצרות חסם גדילה משמעותי לענף ההייטק בארץ. בהינתן תנאי אוקיינוס אדום ולוחמני שכזה, איך בכל זאת נרחיב את מעגל העובדים ונצמיח את החברה שלנו? יש מה לעשות.
כמעט 20% מהסטודנטים בישראל לומדים מקצוע הנדסי וב-2030 צפויים להצטרף 25,000 בוגרים טריים לשוק מחפשי העבודה. אם לא יהיה בצד השני מי שיקלוט אותם, צפוי לנו משבר חמור בהייטק הישראלי שילך ויחריף. ריכזנו לפניכם מספר טיפים לקליטת ג'וניורים והמשך צמיחה עסקית, win win situation שיאפשר חבל הצלה של ממש להייטק הישראלי:
ניתוח וקיטלוג משימות – נתחו אילו משימות בתוך תהליך הפיתוח הכולל יכולות להיעשות על ידי עובד חסר ניסיון, והפרידו את המשימות הללו מהתהליך השלם.
תכנית קליטה – בנו תכנית קליטה מהודקת, ממוקדת ויעילה לאותן משימות. תכנית קליטה שכזו תאפשר להכשיר בזמן קצר את העובדים לתהליך העבודה ותאפשר לעובדים להיקלט במהירות ולמלא צורך מיידי בארגון. עובדים טובים שנקלטו יוכלו להתקדם מהר למשימות אחרות ולהתפתח בארגון.
מנגנוני תמיכה – צרו מנגנוני תמיכה ארגוניים לעובדים החדשים בדמות Buddy’s או מנטורים מקצועיים בהמשך הדרך, על מנת לסייע לעובד החדש להיקלט בארגון בקלות, ללמוד את הנורמות ההתנהגותיות ואת הציפיות ולהרגיש שייך בצורה מהירה ואפקטיבית.
גיוון והכלה – הגיוון בהייטק הוא מהנמוכים במשק הישראלי, ונשלט על ידי עובדים גברים יהודים לבנים. חישבו מחוץ לקופסא, הרחיבו את מעגלי האוכלוסייה וכך תוכלי להרחיב את מעגלי הגיוס.
לסיכום, הנהלות של חברות סטארטפ צומחות וחברות הייטק ותיקות לאמץ אסטרטגיות גיוס חכמות לשילוב עובדים חדשים, הצערת הענף והמשך פיתוח וצמיחה עסקית כדי לנצליח לצאת עם ראש מורם ממשבר ההייטק ולהמשיך להחזיק בגאווה בכינוי סטארטאפ ניישן.
